הגאון הרב ציון חוברה שליטא בדברי חיזוק לבני עדת תימן.

הגאון הרב ציון חוברה שליטא בדברי חיזוק לבני עדת תימן.

נאמרו במסיבת חנוכה של ת"ת מבשר טוב לבני עדת תימן בירושלים

רבותי אני צריך לומר לכם מילה אחת. אני מלווה את הרב יורם עשרים וחמש שנים בערך, מאז ייסוד המוסדות ואני חייב לומר לכם, פה אני רואה את נס פך השמן הטהור.

הרב ציון חוברה בוחן את ילדי הת"ת

אנחנו פה נאבקים על קיומנו הרוחני כבר 60 שנה. רבותיי מאז שרגלנו דרכה על אדמת ארץ ישראל אנחנו נלחמים. חשבו שכבר הכל נגמר, מי יראה עוד ילד יהודי? מי יראה עוד ילד תימני, עם פאות? מי יראה עוד תלמוד תורה תימני? לא יעלה על הדעת. לפני שלושים וארבעים שנה מי שהיה אומר שיהיה תלמוד תורה תימני וילמדו את המשנה והגמרא וכל זה, היו אמורים לו זה חלום באספמיה, רק נדמה לך. גמרנו, לא ייזכר חס ושלום, שם ישראל עוד. אבל המלחמה התנהלה באיטיות בעקביות ובנחישות וזה העיקר. הסוד של ההצלחה הם הנחישות והדבקות במטרה, זה היה הסוד.

אמר אחד מגדולי ישראל החזון איש זכרונו לברכה, לא הפגנות לא צעקות לא מריבות לא קטטות, שום דבר לא. רק עוד ילד יהודי אחד, עוד תלמוד תורה אחד. בדרך הזו נגרש את החושך.

וככה אנחנו רואים מול עינינו את המהפכה, בלי מרכאות. מהפכה אמתית מהפכת ניצחון של הרוח. מהפכה איטית, בלי תקציבים ואני אומר עכשיו למי שצריך לשמוע. בלי תקציבים!

אחד הדברים שכואבים לי בתהליך של המוסדות האלה, לפני שבע או שמונה שנים, הייתה מסיבת סיום של כיתה ח'. איזה פרחים איזה בחורי חמד ממש אי אפשר היה להאמין מה שהעיניים רואות, והנה עכשיו זה נסגר. לצערי נסגר הדבר הזה בגלל בעיה אחת, כמה שקלים זה הכול. בגלל בעיה של תקציב.

אני אומר עם כל האחריות היו שמה עשרה או שנים עשר בחורים וכולם בחורי חמד. הלכו לישיבות, חבל חבל, יכלו להיות מאז עוד עשרות כאלה. היינו זוכים לעוד עשרות של בני תורה, עוד עשרות בחורים יראי שמיים. לא זכינו בגלל סיבה אחת, בגלל חוסר יכולת תקציבית, ואנחנו לא מדברים עכשיו בנושא של ערב התרמה. אני הייתי מאושר אילו יכול היה הרב יורם להמשיך את המפעל הזה של הישיבה הקטנה אבל לצערנו זה נפסק.

אבל על כל פנים בכל מקרה המלחמה על המשך הקיום שלנו היא תמשך. אני זוכר שהיינו מסתובבים ברחוב היינו מתביישים שיש לנו פאות. הטובים היו שמים אותם מאחורי האוזניים, אחרים היו חותכים אותם, אחרים היו עושים יותר גרוע. היינו מתביישים ללכת ככה ברחוב. היום זה רק מקור לגאווה. לראות את הפרחים האלה, שכאן שמענו אותם וראינו אותם ואנחנו רואים אותם גם כן בבית הכנסת שלנו. בלי עין הרע, בלי עין הרע, ילדי חמד, איך לא יתרונן הלב למראה הנפלא הזה. ממש אין את המילים שיכולים לתאר את המהפך הנורא והנפלא הזה.

אלא מה רבותי צריכים לדעת דבר אחד כשיש נחישות כשיש בהירות בדרך, כאשר יודעים על מה הולכים להיאבק סוד הניצחון מונח פה. אנחנו נתפלל בעזרת השם, להצלחת כלל ישראל שהמהפכה תימשך. ברוך השם, ברוך השם השורשים מתחילים להוציא ענפים חדשים.

אני אספר לכם סיפור קטן מהבית שלנו. היה שם צמח גדול, עץ יערה גדל והתפתח. אמרו שזה מקור לכל מיני בעלי חיים שחודרים לבניין. הלכו וחתכו אותו, חמישה שתילים. הביאו מדבירים ועשו הדברה שפכו מלח וחומרים. ארבעה שתילים הלכו לעולמם שתיל אחד אחרי שלש שנים בערך התחיל להוציא ענפים וענפים, היום הוא מכסה את הגדר של הבניין.

יש דברים שאי אפשר לעקור מהשורש, ואני אומר לכם עם כל האחריות. כל אחד ואחד מאלה שיושבים פה מבני העדה, ובכלל אלה שלא, יש להם שורשים חזקים רק הקלקול הזה מנע מהם לפרוח.

בעזרת השם בכוח המוסדות הנפלאים האלה שלכם, בכוח הנחישות שלכם תמשיכו ותגדילו תורה ותאדירו אותה השם יהיה בעזרכם.